משרד עורכי דין קריכלי

על לשון הרע

איסור לשון הרע - הוצאת דיבה - תובעים ונתבעים, הזכויות והחובות של כל צד בתביעה על הוצאת לשון הרע

ראשית, לפני שנתחיל, בואו נבחן את החוק העוסק בהוצאת לשון הרע –

השאלה הגדולה היא "מהי הוצאת לשון הרע?"

ובכן, סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע, כדלקמן:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

בסעיף זה, "אדם" – יחיד או תאגיד."

אם כן, לשון הרע הינו מצב בו אדם משמיץ / משפיל אדם אחר "בעיני הבריות". לשון הרע אינה יכולה להיחשב ככזו כאשר מדובר בשיח בין שני אנשים (בארבע עיניים).

אנשים נוטים לעיתים קרובות להביע את דעתם על חברים לעבודה, שכנים, משפחה, על העובדים שלהם, על המעסיקים שלהם ועל מי לא? כל זה טוב ויפה אם הדברים נעשים בפני האדם עליו מובעת הדעה ו/או מודבק הכינוי. אך מה קורה כאשר מכנים את החבר לעבודה "שקרן" בפרהסיה, בנוכחותם של אנשים אחרים? כאן נוצרת בעיה.

אדם המאשים אחר בהשמצות ובהעלבה (הוצאת דיבה) חייב להראות, כי המסר יועד לקבוצת אנשים ולא לאדם איתו שוחח.

דיני לשון הרע קובעים, כי אדם שיימצא אשם בהוצאת לשון הרע עלול להיות מחוייב אזרחית (בתביעה כספית שתוגש נגדו בגין הוצאת הדיבה) והחוק אף הגדיר את העובר על עבירת לשון הרע, כעבירה שבצידה ענישה פלילית (עד שנת מאסר).

קיימים סוגים שונים של פיצוי בגין לשון הרע וביניהם:

1. פיצוי סטטוטורי – זהו פיצוי שמוענק לנפגע מהוצאת לשון הרע, בו אין כל דרישה ממנו להוכיח נזקים בגין הוצאת לשון הרע. החוק קובע, כי במקרה בו הוטחו באדם האשמות והוצאה דיבתו רעה, הוא זכאי לפיצוי של עד ל –

פיצוי ללא הוכחת נזק (בלי כוונה לפגוע) – 50,000 ש"ח

פיצוי ללא הוכחת נזק (בכוונה לפגוע) – כפל הפיצוי – 100,000 ש"ח

2. ללא הגבלת סכום – בהתאם לנזק מוכח של הנפגע –

פיצוי לאחר הוכחת הנזק – בהתאם לגובה הנזק המוכח של הנפגע, אשר יכול להגיע לסכומים גבוהים במיוחד, מעבר לפיצוי הסטטוטורי, הקבוע בחוק.

עם זאת, קיימות הגנות שונות לנתבעים בגין הוצאת לשון הרע, כפי שמפורט להלן:

"13. פרסומים מותרים (תיקון: תשכ"ז, תשנ"ה)

לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –

(1) פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א – 1951;

(2) פרסום בישיבת הממשלה;

(3) פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו;

(4) פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו;

(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

(6) פרסום על ידי חבר ועדת חקירה, כמשמעותה בסעיף 22 לחוק-יסוד: הכנסת או בפקודת ועדות חקירה, שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, או בדין וחשבון שלה, או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הועדה, בא כוחו של אדם כזה או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

(7) דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6) בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21;

(8) דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של ארגון בין-לאומי שמדינת ישראל חברה בו, של ועידה בין-לאומית שאליה שלחה ממשלת ישראל נציג, של בית דין בין-לאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

(9) פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור;

(10) העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך אחר הפתוחים על פי חיקוק לעיון כל דורש;

(11) פרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי – של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (3), (4), (7),

(8), (9) או (10), ופרסום חוזר כאמור של מה שפורסם בישיבת הממשלה והממשלה התירה לפרסמו.

14. הגנת אמת הפרסום (תיקון: תשכ"ז)

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

15. הגנת תום לב (תיקון: תשכ"ז, תשל"ט, תשמ"ד)

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

(1) הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3.

(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;

(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;

(4) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;

(5) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע –

(א) כבעל דין, כבא כוחו של בעל-דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור בסעיף 13(5), ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21, או

(ב) כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור בסעיף 13(6), או

על אפיו, עברו מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;

(6) הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בבקורת כזאת – הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה;

(7) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בענין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור;

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה;

(9) הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית או על אסיפה או ישיבה של תאגיד שלציבור היתה גישה אליה, והיה בפרסומו ענין ציבורי;

(10) הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;

(11) הפרסום לא היה אלא מסירת ידיעה לעורך אמצעי התקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פרסומה באמצעי התקשורת;

(12) הפרסום נעשה בשידור רדיו או טלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא מי שאחראי לפי סעיף 11 והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.

עם זאת, החובה להוכיח את אחת ההגנות לעיל הינה על הנתבע. הוא אשר צריך להראות, כי אין המדובר בלשון הרע, וזאת בהתאם להגנות שמובאות בחוק כאמור לעיל.

מומלץ אם כן, את דעותיכם, דעתכם וקביעותיכם באשר לחבר לעבודה, שכן או אפילו יריב פוליטי/משפטי/חברתי ייבחנו בטרם תשמיעו את הדברים, כי הדרך להגשת תביעה כנגדכם היא קצרה.

גולשים יקרים, אנא, קחו את הדברים לתשומת לבכם. לידיעתכם, אף פרסום ו/או הפצת דברי נאצה בפורומים / רשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט מהווים משום פרסום לשון הרע ואסורים על פי החוק, בנוסף לפרסומים בעיתונים, ידיעונים ושיחות בין אנשים.

צריכים עצה משפטית?

אם אתם מעוניינים להתחיל בתהליך, פנו אל אחד מעורכי הדין אצלנו ונשמח לייעץ לכם בנושא שבו אתם מעוניינים. 

תמונה - ירושות וצוואות משרד עורכי דין קריכלי

הגנו על הזכויות שלכם!

אם אתם יכולים לבד - לכו על זה
אם אתם חייבים מקצוענים - דברו איתנו!

תפריט נגישות