פיטורין של אישה בהריון אינם רק מעשה בלתי מוסרי – ברוב המקרים הם גם מנוגדים לחוק. נשים רבות בישראל אינן מודעות לזכויותיהן, ולעיתים מוותרות על פנייה משפטית – גם כאשר פוטרו בניגוד לחוק הגנה על נשים בהריון. החוק קובע באופן חד משמעי: אין לפטר אישה בהריון ללא קבלת היתר מיוחד מהממונה על עבודת נשים במשרד העבודה, וזאת גם כאשר אין כל קשר בין ההריון לבין הפיטורין עצמם.
מה קובע החוק?
על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בהריון שעבדה באותו מקום עבודה לפחות שישה חודשים, אלא אם קיבל לכך היתר מהממונה במשרד העבודה. האישור יינתן רק אם יוכח שהפיטורין אינם קשורים להריון או ללידה. גם אם הפיטורים מוצדקים לגופו של עניין – עדיין יש צורך בהיתר מראש.
החוק חל גם על עובדות שמועסקות במשרה חלקית, וגם על עובדות זמניות או קבלניות – כל עוד הן עומדות בתנאי הוותק הנדרש.
אם אישה פוטרה במהלך הריונה ללא היתר מהממונה:
ניתן להגיש תלונה למשרד העבודה, אשר יבחן האם ההליך נעשה כדין.
ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בדרישה להחזיר את העובדת לעבודה, או לחלופין לפצות אותה בגין נזק כספי (כגון אובדן שכר, זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורין, ופיצוי בגין עוגמת נפש).
במקרים חמורים, ניתן גם לתבוע פיצויים לדוגמה לפי סעיף 13א לחוק, אף ללא הוכחת נזק.
חשוב לציין כי התביעה אפשרית גם אם המעסיק טוען שהפיטורין לא היו קשורים להריון – ברגע שלא הוצג היתר – הפיטורין עשויים להיחשב כבלתי חוקיים.
בתי הדין לעבודה רשאים לחייב את המעסיק בתשלום שכר מלא מהיום שבו פוטרה העובדת ועד לסיום התקופה המוגנת (כולל חופשת לידה, במידת הצורך), החזר זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורין, ולעיתים גם פיצויים בשל פגיעה בזכויות חוקתיות ובכבוד האדם.
לסיכום, פיטורין בזמן הריון מחייבים זהירות, אישורים והקפדה על זכויות העובדת. אם פוטרת במהלך הריונך – אל תוותרי. החוק עומד לצדך, ובאמצעות ייעוץ משפטי נכון תוכלי למצות את זכויותייך ולפעול נגד הפיטורין הבלתי חוקיים.