צוואה היא הביטוי המשפטי האחרון של רצונו של אדם באשר למה שייעשה ברכושו לאחר מותו. החוק בישראל רואה בצוואה מסמך מחייב ומכבד את רצון המצווה כל עוד הצוואה נערכה כדין. עם זאת, לעיתים מתעורר חשד שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח – כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת, אי כשירות, זיוף או פגם צורני – ואז עולה האפשרות של הגשת התנגדות לצו קיום צוואה.
מתי ניתן להתנגד לצוואה?
התנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה תוך 14 ימים ממועד פרסום הבקשה לצו קיום צוואה באתר הרשם או בעיתון. במסגרת ההתנגדות, על המתנגד לפרט את עילות ההתנגדות ולצרף ראיות ראשוניות התומכות בטענותיו. כמה מהעילות הנפוצות הן:
העדר כשירות משפטית – כאשר המוריש לא היה צלול או לא הבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה (למשל עקב דמנציה או מצב נפשי).
השפעה בלתי הוגנת – כאשר אדם מסוים ניצל את חולשתו של המנוח, לחץ עליו או בידד אותו מהסובבים כדי לגרום לו להעדיף אותו על אחרים.
פגם צורני – כשמדובר בצוואה שלא נערכה לפי דרישות החוק (למשל צוואה בעדים ללא חתימות או ללא תאריך).
זיוף או מרמה – כאשר קיים חשד ממשי לכך שהצוואה אינה מקורית או נחתמה שלא על ידי המנוח.
לאחר הגשת ההתנגדות, מועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בוחן את טענות הצדדים, שומע עדים – לרבות עורכי דין שחתמו על הצוואה – ומכריע האם יש לקיים את הצוואה או לבטלה. במקרים מסוימים, אם נפסלת צוואה מאוחרת, תחזור לתוקפה צוואה קודמת, ואם אין כלל צוואה – ייערך צו ירושה לפי דין.
מה חשוב לדעת לפני הגשת התנגדות?
מדובר בהליך רגיש, שלעיתים מפרק משפחות.
יש להיערך עם ראיות ממשיות – חוות דעת רפואיות, תצהירים, תכתובות.
כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני ירושה, שכן סיכויי הצלחה תלויים במורכבות המקרה ובטיב ההוכחות.
לסיכום,
תביעה בגין התנגדות לצוואה היא הליך שמטרתו לוודא שהצוואה משקפת את רצונו האותנטי של המוריש. זהו כלי חשוב להגנה על צדק, אך יש להפעילו בזהירות, במקצועיות ובכבוד לאדם שנפטר. לא כל תחושת קיפוח מצד יורש מצדיקה התנגדות – ורק עילה משפטית מוכחת תוביל לביטול הצוואה.