מכירת מוצרים מזויפים היא תופעה נרחבת הפוגעת הן בצרכנים, הן בבעלי המותגים, והן בשוק החופשי כולו. מוצרים אלה – לעיתים זהים כמעט לחלוטין למקור – נמכרים תוך שימוש בסימני מסחר רשומים, לוגואים, אריזות או שמות מותגים, וזאת ללא אישור או זיקה חוקית ליצרן המקורי. מעבר לפגיעה הכלכלית, מדובר לעיתים גם בסיכון ממשי לבריאות הציבור, בעיקר כשמדובר בתרופות, קוסמטיקה, מוצרי תינוקות או מזון.

החוק בישראל מתייחס בחומרה לתופעה זו, ומאפשר הגשת תביעה אזרחית בגין הפרת סימן מסחר, עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין והטעיה צרכנית, ולעיתים אף נפתח הליך פלילי במקביל.

מהי ההפרה המשפטית במכירת מוצרים מזויפים?

כאשר אדם מוכר, משווק או מפיץ מוצרים הנחזים להיות מקוריים – אך הם חיקויים מזויפים של מותג קיים – הוא עובר על מספר חוקים במקביל:

הפרת סימן מסחר, לפי פקודת סימני המסחר.

עוולה של גניבת עין, לפי חוק עוולות מסחריות.

רמייה והטעיה צרכנית, לפי חוק הגנת הצרכן.

עשיית עושר ולא במשפט, בשל הפקת רווח ממוניטין של אחר.

בעל המותג או היבואן הרשמי רשאים להגיש תביעה לצורך עצירת ההפצה, פיצוי על נזקים והגנה על השם המסחרי. גם צרכן שרכש מוצר מזויף מבלי לדעת, רשאי להגיש תביעה אזרחית, ובמקרים מסוימים – אף תביעה ייצוגית.