המשק החופשי מעודד תחרות בין עסקים – אך קיים גבול ברור בין תחרות לגיטימית לבין תחרות בלתי הוגנת הפוגעת בזכויות עסקיות, מוניטין, סודות מסחריים או לקוחות של עסק מתחרה. כאשר עסק נוקט בפעולות שמטרתן לפגוע בעסק אחר בדרכים לא חוקיות, עשויה להיווצר עוולה מסחרית, המזכה את הנפגע בהגנה משפטית ואף בפיצוי כספי.

עוולות מסחריות מוכרות הן חלק מדיני הנזיקין בישראל, וחלקן מוסדרות גם בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט–1999. בתי המשפט רואים בחומרה מקרים של חיקוי עסקי, גניבת לקוחות או שימוש בלתי מורשה בסימנים מסחריים, ומעניקים סעד אפקטיבי במקרים המתאימים.

מהן העוולות המסחריות הנפוצות?

גניבת עין – כאשר עסק יוצר מצג כוזב לפיו מוצריו או שירותיו קשורים לעסק אחר, במטרה לגרום לבלבול אצל הלקוחות (למשל – עיצוב לוגו או אתר באופן דומה מדי למותג אחר).

עשיית עושר ולא במשפט – שימוש בנכסים מסחריים של אחר (כגון רשימות לקוחות, קוד תוכנה, שיטות עבודה) בלי הרשאה, תוך גריפת רווח בלתי צודק.

שימוש לא מורשה בסוד מסחרי – לדוגמה: עובד לשעבר שמעביר מידע רגיש למתחרה.

הטעיה בפרסום או מסחר לא הוגן – כאשר עסק מפיץ מידע כוזב או חלקי כדי למשוך לקוחות על חשבון מתחרה.

הפרת סימן מסחר – שימוש בלוגו, שם מותג או עיצוב שהוגנו כדין.

מה ניתן לדרוש במסגרת תביעה בגין עוולה מסחרית?

צו מניעה שיאסור על המשך ההפרה.

פיצויים כספיים – לעיתים גם ללא הוכחת נזק, כאשר מדובר בהפרה ברורה של זכות.

השבה של רווחים שהופקו מהעוולה.

פיצוי בגין נזק למוניטין או פגיעה במעמד העסקי של התובע.

פרסום תיקון או התנצלות פומבית.