בעלי נכסים המעמידים דירות או חנויות להשכרה מצפים לקבל את התמורה המוסכמת במועדים הקבועים בחוזה. אך לעיתים, המציאות שונה – דייר מפסיק לשלם דמי שכירות, מצטברים חובות, ובעל הנכס מוצא עצמו מתמודד עם נזקים כספיים, פגיעה ברווחיות ואי ודאות משפטית. במצב כזה, עומדת לרשות המשכיר האפשרות להגיש תביעה משפטית נגד הדייר, הכוללת לרוב דרישה לתשלום החוב ולעיתים גם פינוי המושכר.
מתי ניתן להגיש תביעה נגד שוכר?
כאשר שוכר אינו עומד בהתחייבותו לתשלום דמי השכירות (במלואם או במועדם), מפר את ההסכם או משתמש בנכס בניגוד לתנאיו – מדובר בהפרה יסודית של חוזה השכירות. כבר לאחר תקופה קצרה של אי-תשלום ניתן להתריע בכתב בפני הדייר, ובמידת הצורך – לעבור להליך משפטי.
במקרים חמורים, בהם השוכר לא רק שאינו משלם, אלא גם מסרב לפנות את הנכס, ייתכן שיש להגיש תביעה כפולה: גם לפינוי מושכר וגם לגביית חוב כספי.
כיצד מתנהלת התביעה בפועל?
הגשת מכתב התראה רשמי – לפני פנייה לבית המשפט, נהוג לשלוח מכתב התראה לשוכר, המתריע כי אם לא יוסדר החוב תוך מספר ימים – תינקט פעולה משפטית.
הגשת כתב תביעה – לבית משפט השלום, בהתאם לסכום החוב והסעד המבוקש. ניתן להגיש תביעה בסדר דין מהיר, או במסגרת תביעה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בקשה לסעד זמני – במקרים דחופים, ניתן לבקש צו מניעה או עיקול זמני על חשבון הבנק או מיטלטלין של השוכר.
התביעה תתבסס על הסכם השכירות, תדפיסי חשבון, תכתובות, קבלות קודמות וכל ראיה המעידה על הפרת התחייבות לתשלום.
ולעיתים אף תשלום עבור תקופה שבה השוכר ישב בנכס ללא רשות ("דמי שימוש ראויים").
לסיכום,
התמודדות עם דייר שאינו משלם היא לא רק מטרד – אלא פגיעה ישירה בזכויות הקנייניות של המשכיר. החוק מעניק לבעל הנכס כלים אפקטיביים לאכוף את זכותו לתשלום, אך חשוב לפעול בזהירות, לתעד כל שלב, ולהיעזר בייעוץ משפטי מקצועי על מנת למנוע נזקים נוספים ולזרז את השבת השליטה בנכס והחוב שנצבר.