כן, המעביד חייב לבצע שימוע לעובד. המעסיק ישלח זימון לעובד בדבר קיומו של השימוע (זמן סביר קודם לשימוע) ובו הסבר מדוע הוא שוקל את סיום העסקתו וכן את דבר זכותו של העובד שאם ירצה להזמין מטעמו עו"ד שיהיה איתו הוא זכאי לעשות כן. לאחר השימוע המעביד יעדכן את העובד אם הוא ממשיך את עבודתו או שהינו מפוטר. יודגש, כי המעסיק לא מעדכן במעמד השימוע את העובד אודות החלטתו, אלא בסופו של יום או לאחר מכן. צריך שיהיה פרוטקול של השימוע או הקלטה שלו (עדיף) וכן החלטה של השימוע לאחר מכן, זאת כדי שלא תהיינה טענות של פיטורין בלתי חוקיים.

לא – יש חובה ליצור טופס הודעה לעובד.

תלוי במספר גורמים . אם העובדת עובדת פחות משישה חודשי עבודה והפיטורין אינם קשורים להריונה ניתן לפטרה בהליך פיטורין רגיל (הליך בו עובד זומן לשימוע וכו'). אולם אם הינה עובדת שישה חודשים ומעלה באותו מקום עבודה, אסור לפטרה בהליך רגיל. במידה ורוצים לפטרה צריך שהדבר יבוצע באופן מדוייק, כך שמעסיק יפנה לממונה על עבודת נשים ויגיש בקשה מסודרת ובה יבהיר כי הינו מעוניין לפטרה ( בשל נסיבות שכמובן אינן קשורות להריונה) והממונה תתן החלטתה לאחר שמיעת טענות העובדת.

המדובר בתביעה שמוגשת בשל פגיעה בעובד , אי העסקה , אי קידום או חלילה פיטורין וכדומה והכל בשל גורם שאינו קשור לעבודתו כגון מינו, נטייתו המינית, היותו רווק/נשוי/גרוש, הריון, טיפולי פוריות, היותו הורה, גילו, דתו ארץ מוצאו, השקפתו הפוליטית, היותו משרת במילואים וכדומה. יש לשים לב כי ההתיישנות על פי חוק זה הינה קצרה יחסית ועומדת על 3 שנים בלבד.

הסכם קיבוצי הוא הסכם החל על קבוצה מסויימת של עובדים במפעל מסויים. לדוגמא, קיימים הסכמים קיבוציים לחברות הגדולות במשק, חברות שחתמו על הסכמים אלו מול גורמים מוסדיים המייצגים עובדים – דוגמא לגוף כזה היא ההסתדרות. ההסתדרות מייצגת לעיתים ועדי עובדים במפעלים, מתוך כוונה להסדיר את מעמדם ואת זכויותיהם מול אותו מעסיק.

צו הרחבה הינו צו החל על סוג מסויים של מעסיקים ועובדים בישראל העוסקים בענף מסויים כדוגמת ענף הניקיון, השמירה, ההובלה, בעשייה וכו'. בצו כתובות זכויות נוספות על אלו שהחוק מחייב לעובד באותו ענף המתבטאות בכספים נוספים ו/או חופשות מיוחדות וכדומה. ישנם גם צווי הרחבה שחלים על כלל עובדי מדינת ישראל

כל עובד זכאי להפרשות לפנסיה לאחר 6 חודשי העסקה במידה ואין לו פנסיה פעילה. במצב כזה העובד צריך לבדוק שלאחר 6 חודשי העסקה באמת הפחיתו לו מהתלוש את הפנסיה. יצויין כי העובד יכול לדרוש פנסיה אך לא תמיד יהיה זכאי להשבת הכספים שנגזלו ממנו כי ישנו חוק התיישנות 7 שנים. כלומר אם העובד הועסק 10 שנים אצל המעסיק לא יכול לדרוש פנסיה עבור כל התקופה כי חלה התייישנות על שלושה שנים כלומר יהיה זכאי רק לשבע שנים ולא לאורך כל תקופת העסקה גם אם העובד לא ידע המעסיק לא מפריש לו וגם אם המעביד הוריד לו מהתלוש את רכיב הפנסיה

במצב כזה על העובד להגיש תביעת חוב לביטוח לאומי, העדיפות שהעובד יהיה מיוצג ע"י עורכי דין על מנת תוגש תביעות חוב ללא חוסרים של זכויותיו.

כל עובד זכאי לקבל דמי הבראה אם השלים שנת עבודה במקום.

כל עובד שעבד יום לפני או יום אחרי החג יהיה זכאי לקבל דמי חג

שאלת ה"מיהו עובד" היא שאלה מורכבת שיש לה מספר רבדים שנדרשים לבדיקה – בין היתר, יש לבחון את המבחנים השונים שיש לבחון כלפי המעסיק. ככל שאכן תוגדר כעובד, הרי שאתה זכאי לכל הזכויות להן זכאי עובד על פי דין וביניהן פיצויי פיטורין, דמי הבראה, ימי חופשה, נסיעות וצווי הרחבה והסכמים קיבוציים, ככל שחלים עליך, כעובד.